כללים

מתוך Ashlag

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כל בחינת עוביות וחסרון לא יוכל לפעול רק ממקום מציאותו ולמטה

כל שינוי בחינות נשארות בצורתן גם אחר גמר הגדלות

אמצעי בין פרצופי א"ק לבין פרצופי ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

אין המלכות ראויה לקבלת אורות אלא אם כן שמלבשת למקום בינה, לה"ר דהויה



ג'_סוגי_מוחין_המושפעים_לתחתונים

ד'_פרסאות_בעולמות



אין הגשמיים נוגעים לא בעבר ולא בעתיד זולת ברגע ההוה בלבד


כל ספירה אינה נבדלת מחברתה רק ע"י כח הסיום של המלכות

בירור מלכות דאצילות ע"י ד' בחינות שעוברות עליה-צמצום א' ומסך ,צמצום ב' ומסך

כל שינוי בחינות נשארות בצורתן גם אחר גמר הגדלות

שאין העדר ברוחני, וכל שינוי היוצא ברוחניות אינו אלא הוספה על הראשון.

כל_המקטרגים_וכל_הדינים_שבעולם_אין_להם_אחיזה_רק_בקו_שמאל_בלבד


שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם 


מה_ההפרש_בין_מציאות_המוחין_במקומם_אל_המשכתם_ע"י_עסק_המצות?


אין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם   זהר בראשית א סעיף ר 

כללים שיש לזכור במשך כל הלימוד- לפי דברי בעל הסולם

אחוריים דעליון אינם מתלבשים באחוריים דתחתון

ובכל מקום שיש חסרון בקדושה נאחז שם הס"א.

כל מין מבעלי החיים הולך למינו

וזה הכלל שכל בחינה מחויבת לקבל מהבחינה שכנגדה בהעליון

אין לך דבר שאין בו פנימיות וחיצוניות

דכר ונוקבא מחויבים להיות מבחינה אחת      זהר  בראשית א סעיף קמח דף קלו טור ב

שאין זווג אלא ע"י בחינת קו אמצעי דנה"י, שהוא יסוד צדיק                                        בראשית א סעיף קמח דף קלז טור א

שלימות היחוד דימין ושמאל אינו נשלם זולת אחר שנתפרדו בב' פרצופין, שהאחד כולו ימין והב' כולו שמאל, שהם זכר ונקבה

שכל סבה מתלבשת בהדבר המסובב ממנו

עיקר תקונה ושלימותה של המלכות הוא בשלימות התחתונים שבג' עלמין בי"ע
חיצוניות דעליון נעשה פנימית לתחתון

שמות עשר ספירות משתנות לפי ענינן ולפי פעולתן.

. כי זה הכלל, העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו, וכן התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.

גילוי חכמה וחסדים בג"ר ובז"ת

צריך לעלות לא"א לכל בחינה חדשה היוצאת

וכל המוחין שהתחתון גורם בעליון, מושפעים בכמותם ואיכותם גם לתחתון שגרם אותם                              בראשית א דף נג טור ב

בראשית א דף סז טור א                              כי כל תחתון המתקן לעליון זוכה גם הוא בכל אותו שיעור המוחין שתיקן להעליון.

כי זה הכלל, העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו, וכן התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.

 
שבדרך כלל, מיוחס הצמצום א' לספירת החכמה, והצמצום ב' לספירת הבינה. והוא מטעם, כי הצמצום ב' לא עלה אלא עד מקום בינה, ולא כלום לחכמה שלמעלה הימנה, וע"כ נשארה החכמה בבחינת צמצום הא'.

בראשית א' דף לה טור ב'



הר בראשית א דף ד טור א למטה- והטעם שלא יכלו הדינים להתגלות ממטה למעלה הוא, כי עליון ותחתון הם תמיד סבה ומסובב, שהתחתון מסובב מהעליון. ולכן כיון שהבוצינא דקרדינותא נמצא למטה בהמלכות

של ראש, ומאיר ממטה למעלה, אין הסבה, דהיינו ט"ס עליונות, מתפעלת כלום מהחסרונות של המסובב שלה, שהיא המלכות. אבל הגוף, שהוא מסובב מזווג דהכאה של הבוצינא דקרדינותא, ונמצא הבוצינא דקרדינותא סבה אליו, לכן מתגלים בו הדינים של הבוצינא דקרדינותא, כי כל כח הדינים אשר בהסבה מתגלים בהמסובב ממנה. ומכאן תדע, אשר כל בחינת עוביות וחסרון לא יוכל לפעול רק ממקום מציאותו ולמטה, ולא כלום ממקום מציתותו ולמעלה.

כלים אישיים